התנצלות, סליחה ופיוס | איך מתקנים אחרי שנוצרה פגיעה
בקשרים בין־אישיים, פגיעות הן חלק בלתי נמנע מהמפגש האנושי. מילה שנאמרה, הבטחה שלא קוימה, החלטה שנתפסה כלא הוגנת, תחושת זלזול, אכזבה או הפרת אמון יכולות להשאיר אחריהן הרבה יותר מהמחלוקת המקורית. לעיתים שני הצדדים כבר רוצים להתקדם, ועדיין השיחה נתקעת סביב הצדקות, האשמות, בושה, כעס או הציפייה שמישהו פשוט "יגיד סליחה ונמשיך הלאה". הסדנה עוסקת במה שנדרש כדי לאפשר תיקון אחרי פגיעה: הכרה במה שקרה, לקיחת אחריות, התנצלות משמעותית, האפשרות לסליחה והתנאים שיכולים לאפשר פיוס ושיקום של מערכת היחסים.
התנצלות, סליחה ופיוס – מה ההבדל?
שלושת המושגים קשורים זה לזה, אך הם מתארים תהליכים שונים. התנצלות היא פעולה שבה האדם שפגע מכיר בפגיעה ובחלקו בה ומבטא רצון לתקן. סליחה מתרחשת אצל האדם שנפגע וקשורה לדרך שבה הוא מעבד את הפגיעה ואת יחסו כלפי הפוגע. פיוס מתרחש במרחב שבין האנשים ועוסק באפשרות לבנות מחדש קשר, אמון ושיתוף פעולה. לכן התנצלות אינה מבטיחה סליחה, וסליחה אינה מחייבת פיוס או חזרה לאותה מערכת יחסים. ההבחנה הזו חשובה במיוחד בעבודה עם קונפליקטים, משום שהיא מאפשרת לתת מקום לקצב, לבחירה ולגבולות של כל אחד מהצדדים.
במה נעסוק בסדנה?
- נבחן מה הופך התנצלות למשמעותית ומדוע אמירת "סליחה" לבדה אינה תמיד מצליחה לייצר תחושת תיקון.
- נעסוק בהבדל בין הסבר לבין הצדקה, בין הכרה בכוונה לבין הכרה בהשפעה שהייתה למעשה על האדם האחר, ובחשיבות של לקיחת אחריות מבלי להוסיף מיד "אבל".
- נבחן מדוע התנצלות יכולה להיות קשה דווקא כאשר אנחנו מרגישים שהזהות, הדימוי העצמי או תחושת הצדק שלנו מאוימים, וכיצד בושה ומגננה משפיעות על היכולת להכיר בפגיעה.
- נעסוק גם בצד שנפגע: בצורך בהכרה, באפשרות לבטא את הפגיעה מבלי להידרש למהר לסלוח, ובהבחנה בין סליחה לבין חידוש האמון.
- מתוך העבודה הגישורית נבחן כיצד אפשר לנהל שיחת תיקון שמחזיקה בו־זמנית אחריות, פגיעה, צרכים, גבולות ואפשרות להמשך הקשר.
מה תקבלו בסדנה?
- היכרות עם המרכיבים שהופכים התנצלות לברורה, אחראית ומשמעותית
- כלים להבחנה בין התנצלות, הסבר, הצדקה ולקיחת אחריות
- תרגול של הכרה בפגיעה גם כאשר הכוונה המקורית הייתה שונה
- הבנה של האופן שבו בושה, איום על הדימוי העצמי ומגננה מקשים על התנצלות
- כלים לניסוח התנצלות שמכירה בחלק שלנו ומותירה מקום לחוויה של האדם שנפגע
- הבנה של ההבדל בין חרטה במילים לבין תיקון באמצעות פעולה
- כלים לניהול שיחה לאחר פגיעה או הפרת אמון, גם כאשר הכעס עדיין נוכח
- הבחנה בין סליחה, פיוס ושיקום אמון, והבנה שכל אחד מהם עשוי להתקדם בקצב שונה
- כלים גישוריים לבירור מה האדם שנפגע צריך כדי שיוכל לשקול מעבר לשלב הבא
- שפה מעשית לתהליכי הכרה, אחריות ותיקון בבית, בצוות, בארגון ובמערכות יחסים מקצועיות
למי הסדנה מתאימה?
הסדנה מתאימה לקהל הרחב וגם לקבוצות מקצועיות. היא יכולה להתאים למנהלים ומנהלות, צוותים, מגשרים ומגשרות, אנשי חינוך, יועצים ארגוניים, אנשי משאבי אנוש, מטפלים ואנשי מקצוע המלווים אנשים במצבי פגיעה, קונפליקט או משבר אמון. היא רלוונטית גם להורים, לצוותים חינוכיים ולקבוצות המבקשות לפתח שפה בוגרת יותר להתמודדות עם טעויות ופגיעות בתוך מערכות יחסים. ניתן להתאים את הדוגמאות והתרגול לעולם התוכן של המשתתפים – משפחה, חינוך, ניהול, צוותים או גישור.
הבסיס המקצועי
הסדנה נשענת על מחקר בפסיכולוגיה החברתית, חקר האמון, הגישור וחקר הסליחה וההתנצלות. מחקריהם של Roy Lewicki, Beth Polin ו־Robert Lount בחנו שישה רכיבים אפשריים של התנצלות ומצאו שלא כל רכיבי ההתנצלות נתפסים כבעלי אותה חשיבות; הכרה באחריות והצעה לתיקון היו בין המרכיבים המשמעותיים ביותר. מחקרים על שיקום אמון מראים שגם להתנהגות שמגיעה לאחר ההתנצלות יש משקל: תיקון ממשי יכול לתרום לשיקום שיתוף הפעולה מעבר למילים בלבד. עבודתה של Karina Schumann מוסיפה את ההבנה שההתנצלות מאתגרת לעיתים את הדימוי העצמי של הפוגע, וכי הפחתת האיום על העצמי יכולה להפחית מגננה ולאפשר התנצלות מלאה יותר. לצד אלה, מחקרי הסליחה והפיוס מדגישים את הצורך להבחין בין תהליך הסליחה של האדם שנפגע לבין תהליך הפיוס ושיקום הקשר, הדורש השתתפות של שני הצדדים.
Lewicki, R. J., Polin, B., & Lount, R. B. Jr. (2016). An Exploration of the Structure of Effective Apologies. Negotiation and Conflict Management Research, 9(2), 177–196.
Bottom, W. P., Gibson, K., Daniels, S. E., & Murnighan, J. K. (2002). When Talk Is Not Cheap: Substantive Penance and Expressions of Intent in Rebuilding Cooperation. Organization Science, 13(5), 497–513.
Schumann, K. (2014). An Affirmed Self and a Better Apology: The Effect of Self-Affirmation on Transgressors' Responses to Victims. Journal of Experimental Social Psychology, 54, 89–96.
Worthington, E. L. Jr., & Drinkard, D. T. (2000). Promoting Reconciliation Through Psychoeducational and Therapeutic Interventions. Journal of Marital and Family Therapy, 26(1), 93–101.
משך הסדנה
הסדנה מותאמת לצורכי הארגון וניתנת במספר פורמטים:
- מפגש ממוקד של כ־שעתיים וחצי
- שני מפגשים להעמקה ותרגול
- תהליך של עד 3 מפגשים, בהיקף כולל של כ־8 שעות
מבנה הסדנה, הדגשים ורמת התרגול מותאמים לקהל המשתתפים, לאופי הארגון ולמצבים המקצועיים שאיתם הצוות מתמודד בפועל. הסדנה משלבת ידע מקצועי, דוגמאות מהשטח, התנסות, ניתוח מצבים וכלים שאפשר ליישם בשיחות אמיתיות כבר ביום שאחרי.8
רוצים להתאים הרצאה, סדנה או הכשרה לארגון שלכם?
השאירו פרטים, ונחשוב יחד איזה תוכן ואיזה פורמט יתאימו בדיוק למטרה שלכם.
לקוחות מרוצים
