תקשורת מקרבת
שיח שיוצר חיבור בין אנשים
מהי תקשורת מקרבת?
תקשורת מקרבת ( Nonviolent Communication – NVC), המוכרת גם כ"תקשורת לא-אלימה" או "שפת הג'ירף", היא גישה לניהול מערכות יחסים בכל תחומי החיים – בין-אישי, תוך-אישי, זוגי, משפחתי, קהילתי ואף בין מדינות. הגישה פותחה בשנות ה־60 על ידי ד"ר מרשל רוזנברג, פסיכולוג קליני ומגשר בינלאומי, במטרה לאפשר חיבור אנושי עמוק, להפחית מתחים, למנוע קונפליקטים וליצור מערכות יחסים המבוססות על כבוד הדדי ואמון. הגישה מתמקדת בפיתוח מיומנויות של קשבה ודיאלוג שיאפשרו לאנשים להרגיש מובנים באמת. הגישה פותחת הזדמנות לצאת ממעגל האשמות, ביקורת ולסגל שפה שמבוססת על כבוד, אמפתיה והבנה של הצרכים האנושיים של כל הצדדים.
מייסד השיטה ד"ר מרשל רוזנברג
ד"ר מרשל רוזנברג (1934–2015), פסיכולוג קליני ומגשר בינלאומי, נולד בדטרויט שבארה"ב וחווה מילדותו מקרוב אלימות וגזענות. החוויה הזו הציבה בפניו שאלה פשוטה אך עמוקה: למה אנשים מתנהגים באלימות – והאם אפשר אחרת?
כתשובה, הוא פיתח את גישת התקשורת המקרבת, והקדיש את חייו להעברת סדנאות ברחבי העולם – מבתי ספר ועד אזורי מלחמה – כשהחזון שלו הוא יצירת עולם שבו אנשים לומדים לפתור סכסוכים באמצעות חיבור אנושי ולא בכוח.
Photo: Beth Banning, courtesy of PuddleDancer Press
ארבעת העקרונות של תקשורת מקרבת
רוזנברג ניסח ארבעה צעדים פשוטים, שמאפשרים להפוך שיחה טעונה לשיחה מקרבת:
01. התבוננות ללא שיפוט
לתאר עובדות בלי פרשנות או ביקורת.
לדוגמה: "הגרביים נמצאות על הרצפה" במקום "אתה משאיר בלאגן בכל הבית".
02. זיהוי הרגשות
לשים לב מה אני מרגיש/ה באמת ובטא את הרגש. כעס, פגיעה, שמחה, הקלה… "זה מאוד מכעיס אותי ש…" "אני חש בחוסר נוחות כש…"
03. זיהוי הצרכים
מה הצורך שמאחורי הרגש?
כבוד, שייכות, שקט, חופש, הערכה. "חשוב לי שתעריך את המאמץ שאני עושה עבורך…"
04. בקשה ברורה לא דרישה
לנסח בקשה שמזמינה שיתוף פעולה, לא דרישה.
שילוב אמפתיה והקשבה פעילה
חשוב להבין שתקשורת מקרבת איננה כלי להשגת ציות או שכנוע, המטרה שלה אינה לגרום לצד השני “לעשות מה שאני רוצה”, אלא ליצור מרחב של חיבור והבנה הדדית. כדי להגיע לאמפתיה, נוכל להיעזר בשאלות שמכוונות לצרכים של האחר. שאלות כאלה עוזרות לנו לדייק מה באמת חשוב לצד השני ולהראות לו שאנחנו רואים אותו. לדוגמה: “חשוב לך לעשות את הדברים בדרכך?” (כשעובד מתנגד לקבל מאיתנו עצה), “אתה רוצה להרגיש שייך ודומה לחברים שלך?” (כשהילד מבקש משחק שיש לכל החברים), “כיף לך לשחק כרגע?” (כשקשה לילד לעזוב את הטבלט).
דרך השאלות וההקשבה האמפתית נפתח פתח לחיבור. ומתוך החיבור הזה מתאפשרות הסכמות ופתרונות שלא היינו מגיעים אליהם דרך דרישות, ויכוחים או מאבקי כוח.
מה מחקרים אומרים על שיח צרכים ותקשורת מקרבת
שיח המבוסס על זיהוי צרכים וביטויים ברורים של רגשות ובקשות יוצר שינוי מהותי במערכות יחסים. מחקרים בפסיכולוגיה ובתחום יישוב סכסוכים, מראים כי כאשר השיח מתמקד בצרכים ולא בעמדות, רמת ההתנגדות יורדת, שיתוף הפעולה עולה והסיכוי למציאת פתרונות יצירתיים גדל משמעותית (Fisher & Ury, Getting to Yes, 1981). בנוסף, מחקרי מוח בתחום נוירו־מדע חברתי, מצאו שהקשבה אמפתית מפעילה במוח אזורים הקשורים לביטחון ותחושת שייכות, ובכך מגבירה את תחושת האמון והחיבור בין הצדדים (Lieberman, 2013).
בפועל, זה אומר שכאשר אנו עוברים משיחה של האשמות ודרישות לשיחה של רגשות וצרכים, אנחנו לא רק מפחיתים את המתח – אלא גם יוצרים חיבור שמאפשר פתרונות טובים יותר לכולם.
להזמנת סדנת תקשורת מקרבת ושיח צרכים לארגון/לקהילה שלכם, צרו קשר
